לדף הבית
יום רביעי כ"ו בשבט תשע"ז 22.02.2017
פניות ציבור
מידע שימושי
הרבנים הראשיים לדורותיהם
מי אנחנו
דף הבית
ראשי > הרבנים הראשיים לישראל

לשכת הרב
פרטי התקשרות

    

02-5313-190

 

02-5371-305

  

rabbis@rab.gov.il

הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א

ביוגרפיה    • הנהגה והשקפה    • פועלו הספרותי והתורני
משפחתו    • יצירתו התורנית – מכלול ספריו

ביוגרפיה
הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א נולד בירושלים ביום י"ח טבת התשי"ב, 16 בינואר  1952, בנם השישי של מרן הראשון לציון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והרבנית מרגלית ע"ה.
את חינוכו רכש בתלמוד תורה 'יבנה' של החינוך העצמאי. בישיבה קטנה למד באם הישיבות הספרדיות 'פורת יוסף' בשכונת קטמון בירושלים. בהגיעו לישיבה הגדולה קיים בעצמו "הרוצה להחכים ידרים", ועשה חיל בישיבת 'הנגב' בעיירה נתיבות, שם זכה לקרבה מיוחדת אצל רבו הגאון ראש הישיבה רבי יששכר מאיר זצ"ל, ואצל הגאון הקדוש רבי ישראל אביחצירא זצ"ל 'הבבא סאלי', שהתגורר בסמיכות לישיבה. כבר בימים אלו בהיותו כבן 19 בלבד, החל בחיבורו הגדול 'ילקוט יוסף'. לאחר מכן עבר לישיבת 'חברון' בירושלים, שם ספג את שיטת הלימוד הליטאית אותה השכיל לחבר ברבות הימים עם שיטת הלימוד הספרדית, אשר יחדיו יצרו את סדרת ספריו המפורסמים.
כאמור, כבר בשנת תשל"א (1971) בהיותו כבן 19 שנה בלבד, חפץ לזכות את הרבים בפרסום אלפי פסקי ההלכה של אביו מרן זצ"ל, שהיו פזורים בין ספריו הגדולים והעמוקים ובספרים וירחונים שונים. ואכן לאחר עמל וייגע רב הוציא לאור את חיבורו הראשון "ילקוט יוסף – פסקי דינים", שם ריכז את פסקי אביו מרן הכוללים מו״מ הלכתי מעמיק בדברי אביו זצ"ל, ממכלול ספריו וחיבוריו שיצאו עד לאותה עת ומתשובות כתבי יד שטרם התפרסמו, ספר זה עבר תחת שבט ביקורתו של אביו מרן זצ"ל, אשר עודדו והמריצו להמשיך במפעל גדול וחשוב זה.
כשנבחר אביו מרן זצ"ל בשנת תשל"ג (1973) לכס הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הקים את הכולל לרבנים ודיינים 'חזון עובדיה' בירושלים. בכולל זה למדו טובי הרבנים והדיינים המשמשים כיום בקודש בארץ ובתפוצות. הכולל עמד בנשיאותו ופיקוחו האישי של מרן זצ"ל, אשר היה מגיע בתדירות לבחון את האברכים ולהנחילם את את דרכי ההלכה.
בשנת תשל"ה (1975), התמנה לרב המושבים: בר גיורא, מטע ונס הרים, הסמוכים לירושלים, ומיד החל בעבודת הקודש במסירת שיעורים קבועים בהלכה. בד בבד, יזם הרצאות ושיעורים לנוער בבתי הספר הממלכתיים, והודות למסירותו זכה להוסיף ולחזק את מסורת ישראל.
בשנת תש"מ (1980) סיים יחד עם בוגרי המחזור הראשון של 'כולל חזון עובדיה' את לימודי ההוראה והדיינות, והוסמכו ע"י מרנן גדולי ישראל של אותה תקופה ועמם רבה של ירושלים הגאון רבי שלום משאש זצ"ל. מיד בפתיחת המחזור השני מונה ע"י אביו מרן זצ"ל, לעמוד בראשות הכולל שם מסר שיעורים כסדרן באבן העזר חושן משפט ויורה דעה, כאשר חלק מהם התפרסמו בספרו 'איסור והיתר' שיצא באותם שנים בהסכמותיהם הנלהבות של גדולי ומאורי הדור זצ"ל שראו בו כבן אוריין לפסוק הלכה לרבים.
בשנת תשמ"ג (1983) קיבל מידי הרבנים הראשיים לישראל תעודת כושר לכהן כרב עיר.
בשנת תשנ"א (1991) עלו בחורים רבים מסלתה ומשמנה של בני עדות המזרח, אל לשכתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, וביקשוהו להקים ישיבה לבני עדות המזרח בה יוכלו ללמוד את שיטת הלימוד ודרך ההלכה, כמסורת המקובלת. ומרן זצ"ל שכאב את כאבם, פנה על אתר לבנו הגאון רבי יצחק שליט"א ובקשו להקים ישיבה ולעמוד בראשה. לאחר התלבטויות שונות, ולאחר שמרן זצ"ל הבטיחו שיעמוד לימין הישיבה ברוחניות ובגשמיות, נטל את המשרה והקים בשנת תשנ"ב (1992) את הישיבה הגדולה 'חזון עובדיה', שזכתה שנים רבות לביקורים תדירים של מרן זצ"ל, שאף החזיק שנים רבות את הישיבה בכדי שבנו יוכל להתרכז בגידולם של דור העתיד ולא בגיוס כספים בארץ ובחו"ל. ואכן זכתה הישיבה להוציא מתוכה במשך עשרים שנות קיומה מאות בני תורה תלמידי חכמים המפיצים את אורה של תורה ואורו של מרן זצ"ל בכל רחבי הארץ והעולם, כשחלקם משמשים בקודש במשרות תורניות שונות. הוא עמד בראשות הישיבה עד היבחרו לכס הראשון לציון והרב הראשי לישראל, אז מסר את שרביט הנהגת הישיבה לבנו בכורו הגאון רבי עובדיה יוסף שליט״א.
לאחר פטירת רבה של ירושלים הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, נוצר חלל גדול ברבנות העיר, אז דובר נכבדות בגאון רבי יצחק שליט"א וגדולי ישראל שיגרו אליו פניות בבקשה שיציג את מועמדתו לתפקיד הרם ובהם אביו מרן הרב עובדיה יוסף, ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי שלום כהן וכן בעל הציץ אליעזר הגאון רבי אליעזר יהודה ולדינברג זצ״ל שימים ספורים לפני פטירתו חתם על המכתב האחרון בחייו ובו בקשה  שהגאון רבי יצחק יציג את מועמדתו לתפקיד.

בשנת תשע"ג (2013) נתבקש ע"י אביו מרן זצ"ל להתמודד בבחירות למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל, ואכן ביום הבחירות י"ז אב תשע"ג (24 ביולי 2013) גבר על יתר המועמדים ונבחר ברוב של 68 קולות לשמש בקודש. ביום י"ב תשרי תשע"ד הוכתר בתואר 'הראשון לציון' בטקס המסורתי בבית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי המתנוסס לתפארה בעיר העתיקה של ירושלים. אביו מרן זצ"ל הגיע לטקס ההכתרה למרות חולשתו הגדולה, רק בכדי לזכות לראות את בנו ממשיך את מורשתו הרוחנית. וזוהי היתה הופעתו הפומבית האחרונה.

בחודש מר חשון תשע"ד (2013) לאחר פטירת אביו מרן זצ"ל, מונה ע"י מרנן ורבנן שליט"א להמשיך את השיעור הגדול בתבל של אביו מרן זצ"ל שהיה נמסר במשך עשרות שנים במוצאי שבת בבית הכנסת 'תפארת ירושלים' לעדת היזדים בשכונת הבוכרים בעיר הקודש ירושלים זאת לאחר שבחייו בכל עת מינה אותו אביו למלא את מקומו בשיעור זה.


הנהגה והשקפה
למרות נטייתו להתרחק מתקשורת לא היסס בעניינים מהותיים להביע את דעתו הנחרצת כאשר התעורר צורך בכך, כך למשל יצא חוצץ כנגד גורמים רבניים שונים שהביעו את דעתם שתלמיד מבני עדות המזרח הלומד במוסד אשכנזי, הרי שמחוייב הוא לנהוג כמותם. הוא הביע בנחרצות את דעתו של אביו מרן זצ"ל, שעל ציבור הספרדים ובני עדות המזרח לנהוג על פי הוראות מרן השלחן ערוך ולא לזוז מדבריו ימין ושמאל. וכן שיש לשמר את המסורת הספרדית המסורה מדור לדור. ופעם היה זה בעת שהבהיר את  התנגדותו הנחרצת של אביו מרן זצ"ל לתופעת ה'באבות', הוא הבהיר זאת בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי מי שאינו בגדר תלמיד חכם הרי שאינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בשנת תשע"א (2011), כהתנהל מאבק הלכתי חריף, בענייני גיורי צה"ל, בין חברי העדה החרדית ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לבין מרן זצ"ל, יצא להגנת פסקו של אביו מרן זצ"ל ולא חשך כל מאמץ בעלותו לבתי גדולי ומאורי הדור, בכדי להעמיד את הדברים על דיוקם, ואכן הדבר בא על פתרונו במכתב הבהרה שנוסח בנושא. וכן פעמים רבות הביע בפומבי את דעתו של אביו מרן זצ"ל על דרך פסיקת ההלכה, שאין להכביד על הציבור ולאסור לו את המותר על פי גדרי ההלכה המקובלים, אלא יש לשקול היטב את פסקי ההלכה ובמקום הצורך לחפש את האופן שניתן להתיר בכדי להקל על הציבור. ב'נאום הכתר' אותו נשא בטקס הכתרתו למשרת הראשון לציון בנוכחות אביו מרן זצ"ל, הבהיר עמדה זו באמיצות ונחישות.

בשנת תשע״ה (2015) בהספד בהלוויה לאחד מנרצחי פיגועי הטרור בירושלים הציג עמדה תקיפה כנגד העולים להר הבית ועושים זאת בניגוד לפסק ההלכה של הרבנות הראשית לדורותיה והבהיר שמלבד האיסור החמור יש  לאותם עולים אחריות מסוימת להתלהטות והתססת הרוחות בעיר. 


פועלו הספרותי והתורני
כאמור את סדרת ספריו 'ילקוט יוסף' החל כבר בבחרותו, בהיותו לומד בישיבת 'הנגב', בשעות הפנאי היה ניגש לספריה נוטל את אחד מספריו הגדולים של אביו ולומד את פסקי ההלכה אותם היה מסכם במחברות שונות על פי סדר השלחן ערוך, כללים תלמודיים והלכתיים ועוד, ובעלותו לירושלים היה מציג לפני אביו מרן זצ"ל את המחברות הסדורות. והוא חיזקו עודדו ודרבנו שימשיך בפועלו הכביר. ואכן לאחר עמל וייגע רב הוציא לאור בשנת התשל"א (1971) בהיותו אך בן 19 שנה, את חיבורו הראשון "ילקוט יוסף – פסקי דינים", שם ריכז את פסקי אביו מרן זצ"ל, ממכלול ספריו וחיבוריו שיצאו עד לאותה עת ומתשובות כתבי יד שטרם התפרסמו.

לאחר מכן התחיל את דרכו כפוסק הלכה עצמאי ופורץ דרך והחל בכתיבת סדרת ׳ילקוט יוסף׳ סדרת ספרי ההלכה המתאימה להתחדשות הטכנולוגיה המודרנית ולבעיות האקטואליות שלא נמצא להם מענה בספרי ההלכה המסורתיים, כאשר פסקי ההלכה כוללים את תמצית ההסבר והמשא ומתן בנושאים הנידונים.
בשנת תשמ"ה (1985) הוציא לאור את הכרך הראשון בסדרה,  במרוצת השנים לאור הצלחתה וכשראה שהציבור מעוניין בפסקי הלכה בתחמים נוספים נטל על עצמו את השלמת הסדרה כאשר כעת מונה הסדרה קרוב ל-40 כרכים ונחשבת בקרב רבים לאנציקלופדיה ההלכתית האקטואלית הנקראת ביותר.
סדרת ספריו מעוטרת בהסכמות נלהבות מאת אביו רבן של ישראל זצ"ל, שראה צורך להביע את דעתו בכתב שסדרת ספרים זו עברה תחת שבט ביקורתו וראוי לסמוך עליה הלכה למעשה. יש לציין שבאחת ההסכמות האחרונות התבטא האב על בנו: "שהוא ממשיך דרכי בפסיקת ההלכה", זאת לאחר שראה במשך עשרות בשנים שבנו צועד על פי הדרך שהתווה לו בפסיקת ההלכה על פי פסקי מרן רבינו יוסף קארו זצ"ל בעל השלחן ערוך שבני עדות המזרח הולכים לאור פסקיו והלכותיו.
בשנת התשמ"ח (1988) הגשים את שאיפתו רבת השנים בהוצאה לאור של סידור לבני עדות המזרח משולב בכ-אלף פסקי הלכה הנוגעים לסדר התפלה. בנוסף לכך שיבץ שינויים לנוסח התפלה על פי נוסחאות עתיקים וקדמונים, אותם כתב אביו מרן זצ"ל. סידור זה הופץ באלפי עותקים, כשבשנים מועטות יצא בכמה וכמה מהדורות שבאחרונה שבהם שילב ביאור לתפלת שמונה עשרה. ובשנת תשע"א (2011) יצא הסידור במתכונת משופרת. יש לציין כי סידור זה היה ראשון מסוגו ובעקבותיו יצאו עוד עשרות סידורים בנוסח זה.
בשנת התשס"ה (2005) החל בעריכת חיבורו הגדול על כללים הלכתיים ותלמודיים החשובים לכל תלמיד חכם ומורה הלכה לרבים, 'עין יצחק' - כללי הגמרא והמשנה. כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות. כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה. כללי השו"ע והרמ"א וכללי המנהגים. סדרה זו הופיעה בג' כרכים. כמו כן הוציא חלק מסדרת ספריו 'שלחן המערכת', אינציקלופדיה הלכתית מסודרת להפליא על פי סדר הא'-ב', עד כה התפרסמו ב' כרכים בהם מופיעים הערכים של האותיות א-ה. סדרה זו דומה במתכונתה ליצירתו המופלאה של הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני זצ"ל 'שדי חמד'.
לצד כתיבת ספריו, הגאון רבי יצחק שליט"א יוצא מזה עשרות בשנים לחזק את הקהילות בארץ ובתפוצות במסירת שיעורי הלכה לציבור הרחב. שיעוריו ייחודיים לאור העובדה שכל שיעור מותאם על פי רמת השומעים. אינו דומה שיעור לאברכים ובני ישיבות הנמסר בפלפולה של תורה, לשיעור הנמסר לציבור הרחב בו מנעים הרב את השיעור לציבור כשמשמיע מידי פעם סיפורים מחייו ופועליו של אביו מרן זצ"ל בעניינים הקשורים לנושא המדובר. הרב מקפיד מזה עשרות בשנים על פי הוראתו של אביו מרן זצ"ל, לכתת את רגליו ולדרוש בענייני הלכה והשקפה אצל כל רבדי העם, הן לזרם החרדי, הן לזרם הציוני דתי, הן לחיילים הצמאים וכמהים לדבר ה' והן לעם שבשדות.

משפחתו
בהגיעו לפרק האיש מקדש נשא לאשה את הרבנית רות בתו של הגאון המקובל רבי רחמים עטיה שליט"א. זכו להקים דור ישרים מבורכים: הבן הבכור הגאון רבי עובדיה שליט"א, נישא לבתו של הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, ומשמש בראשות ישיבת 'אהלי יוסף'. בנו הגאון רבי רחמים שליט"א משמש בראשות ישיבת 'חזון עובדיה', בתו מרגלית נישאה לבנו של הגאון רבי יהודה דרעי שליט"א, בנו הגאון רבי שמואל שליט"א, מרבני ישיבת 'חזון עובדיה'. מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

יצירתו התורנית – מכלול ספריו (ע"פ סדר הא'-ב')

  • 'אגרת לבני תורה' – מאמרי הגות מוסר והדרכה לבן עליה החפץ לעלות בדרכי התורה והיראה. על פי משנתו של מרן זצ"ל ממכלול ספריו. ספר זה ראה אור בכמה מהדורות ולאחרונה נתפרסם במהדורה מנוקדת.
  • 'אוצר דינים לאשה ולבת' – מכלול הלכות מנהגים ודינים מכל חלקי השלחן ערוך הקשורים לבנות ישראל, התפרסם לראשונה בשנת תשמ"ט (1989). בהסכמתם הנלהבת של אביו מרן זצ"ל, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל, הגאון רבי יהודה צדקה, הגאון רבי שלום משאש ועוד.
  • 'איסור והיתר' – מכלול הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב, תולעים, תערובות ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', וברבות השנים צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף במהדורתה הנוכחית.
  • 'דיני חינוך קטן ובר מצוה' – מכלול הלכות ודינים מכל חלקי השלחן ערוך הקשורים לחינוך הילד ולדיניו ההלכתיים. וכן את ההלכות הקשורות לחתן הבר מצוה.
  • 'השביעית והלכותיה' – ספר מקיף לכל דיני והלכות שנת השמיטה, ובו גם מפורטת התייחסות בהרחבה על דין 'היתר מכירה' בזמן הזה.
  • 'ילקוט יוסף' – סדרת הספרים ההלכתיים הגדולה והנפוצה בתבל, סדרה זו מונה כ-40 כרכים בהם מובאים אלפי פסקי הלכות למעשה על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. ספרים אלו תורגמו לשפות זרות בכדי להקל על אחינו שבגולה שאינם בקיאים בלשון הקודש.
  • 'כיבוד אב ואם' – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרת הספרים "ילקוט יוסף".
  • 'כללי הוראה' – אוצר  של למעלה מ-400 כללי פסיקה הפזורים בספרי אביו מרן זצ"ל. (לרוב חביבות קונטרס זה בעיני מרן זצ"ל, צירפו לכרך הראשון של סדרת ספריו שו"ת 'יחוה דעת' במהדורתו השנייה.
  • 'מפתחות לשו"ת יחוה דעת' - מפתח מפורט לכל הנושאים שנידונו במישרין ובעקיפין בהסתעפויות שונות בסדרת הספרים שו"ת יחווה דעת של אביו מרן זצ"ל.
  • 'עין יצחק' – (ג' כרכים): סדרת ספרים בענייני כללים שונים: כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; כרך ב' - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי השו"ע והרמ"א וכללי המנהגים.
  • 'פסקי הלכה בהלכות נדה' – פסקים על הלכות "טהרת המשפחה" שקובצו ממכלול ספריו של אביו מרן זצ"ל. [יש לציין כי את חיבורו זה הוציא טרם הדפסת סדרת הספרים 'טהרת הבית' של אביו מרן זצ"ל].
  • 'קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף' – אוצר פסקי ההלכה המובאים בסדרת הספרים ילקוט יוסף שיצאו לאור עד כה, בצירוף פסקי הלכה רבים מ'ילקוט יוסף' על אבן העזר וחושן משפט, שעדין לא ראו אור דפוס.
  • 'שארית יוסף' (ג' כרכים) – השלמות הוספות והבהרות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. ברבות השנים צורפו כרכים אלו לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף' במהדורתה הנוכחית.
  • 'שובע שמחות' – אוצר הלכה ומנהג של מגוון דיני השמחות בחיי האדם: ברית מילה. בר-מצוה. נישואין. חנוכת הבית ודיני מעקה. – ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', וברבות השנים צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף במהדורתה הנוכחית.
  • 'שולחן המערכת' (ב' כרכים) – סדרת ספרים של מערכות דינים ומנהגים, סדורים וערוכים על פי סדר הא'-ב'. סדרת ספרים זו דומה במתכונתה לסדרת הספרים 'שדי חמד' של הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני זצ"ל, אינציקלופדיה הלכתית של ממש. עד כה יצאו לאור ב' כרכים בהם מופיעים הערכים של האותיות א-ה.

 

 

 


הרבנות הראשית לישראל
מי אנחנו
הרבנים הראשיים לדורותיהם
אגפים ומחלקות
מידע שימושי
פניות הציבור
חדשות ועדכונים
הרבנים הראשיים לישראל
אודות | כתבו לנו | ראשי |
כל הזכויות שמורות 2017 מדינת ישראל ©
קידום אתרים
מנכ"ל מר עודד וינר
אודות הרבנות הראשית לישראל
קצת היסטוריה
מועצת הרבנות הראשית
מבנה ארגוני
ארכיון תמונות
עולם הרבנות
לשכות הרבנים הראשיים
דוברות והסברה
מחלקת אישות וגרות והמפקח על הנישואין
מחלקת יבוא
אגף הכשרות הארצי
מחלקת בריתות
מחלקת בחינות והסמכה
מינהלה
החלטות מועצת הרבנות הראשית לישראל
דו"ח חופש המידע
חוק חופש המידע
רשימת רבנים מנהלי מחלקת כשרות בישראל
רשימת רבנים עורכי חופות
מכרזי כח אדם
מכרזים פומביים
נהלים
רשימת מוהלים מוסמכים
עידכוני כשרות
בתי דין רבניים
חוקים, תקנות ונהלים
קישורים מומלצים